מי הם העובדים הזרים לסיעוד?

עובדים זרים מגיעים למדינתינו מארצות שונות בעולם- ממזרח אירופה: רומניה והונגריה, וממדינות כמו הודו, תאילנד, פיליפינים ונפאל. הם מגיעים לצורך עבודה טיפולית באנשים סיעודיים או בקשישים הזקוקים לסיוע צמוד. בזכות ריבוי המטפלים הזרים קיימת אפשרות לבחור את העובד המותאם לחולה הסיעודי באופן אישי, הן לפי מנטליות העובד והן לפי השפה אותה הוא דובר.

במרבית הפעמים ניתן להעסיק מטפל זר לסיעוד שנמצא בארץ כבר מספר שנים, צבר ניסיון בטיפול באנשים סיעודיים ובקשישים ולמד את השפה העברית. כך קל יותר לתקשר איתו, ולו יהיה קל להבין את רצונות האדם הסיעודי.

מי זכאי לקבלת היתר להעסקת עובד זר לסיעוד?

אותם אנשים שרשאים על פי החוק לקבל היתר להעסיק עובד סיעודי בביתם יהיו נכים, קשישים ותשושי נפש הזקוקים מבחינות אלו ואחרות לסיוע צמוד בביתם, כדי שיוכלו להמשיך את חייהם במסגרת הקהילה ולא להיכנס למוסד סיעודי. במקרה בו חיים שני בני הזוג בבית ושניהם עומדים בזכאות של העסקת עובד זר לסיעוד, יש באפשרותם להעסיק שני מטפלים זרים גם יחד.

התנאים לקבלת היתר העסקת עובד זר

• על החולה הסיעודי להגיע לפחות לגיל הפנסיה.
• על החולה לעמוד במבחן התלות (מבחן ה- A.D.L).

קצת על מבחן ADL: המבחן נערך מטעם ביטוח לאומי. אחות מגיעה לבית החולה ועורכת לו מבחנים תפקודיים, שיעידו על מידת המסוגלות שלו לתפקוד עצמאי ועל מידת התלות שלו באדם אחר לשם ביצוע המטלות. יש לצבור מספר מסוים של נקודות כדי לעבור את המבחן ולהיחשב כחולה סיעודי הזקוק למטפל זר. תוצאות המבחן נמסרות על ידי הביטוח הלאומי ליחדת הסמך.

במידה ולקשיש יש הכנסות גבוהות והוא לא עבר את מבחן התלות של ביטוח לאומי, הוא יוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי לביצוע המבחן, במסגרת של טיפול בבקשה לקבלת היתר לעובדים זרים. לשם כך עליו לשלם אגרת בקשה. גם במבחן זה עליו לצבור מספר מסוים של נקודות, כדי לעבור.

במקרים חריגים ובמידה וגם במבחן זה לא עמד הקשיש, הוא יוכל לבקש את בדיקתה של וועדה רפואית שתמליץ על העסקת עובד זר סיעודי ליחידת הסמך. עליו להציג לוועדה זו מסמכים רפואיים, חוות דעת סוציאליות וכל מידע אחר שייתבקש להציג, שיעיד על מצבו.

כיצד אפשר לקבל עזרה במימון שכרו של העובד הזר?

• במידה והקשיש מקבל גמלת סיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי, הוא זכאי להמיר את מספר השעות של העזרה הסיעודית בכסף שנועד לשם תשלום חלק משכרו של העובד.
• ביטוח סיעודי: במידה והקשיש מבוטח באחת מתכניות ביטוח סיעודי, הן בביטוח פרטי והן בביטוח של קופות החולים, הוא יוכל לקבל סכום חודשי לפי תנאי הפוליסה הקבועים מראש.
• במידה והקשיש הנו ניצול שואה, הוא רשאי לפנות לאחת מהקרנות השונות, כמו למשל "הקרן לנפגעי השואה" ולבקש עזרה מסויימת במימון שכרו של המטפל הזר.
• במידה והאדם הסיעודי הוא נכה צה"ל או זכאי להטבות ממשרד הביטחון, הוא זכאי לקבל עזרה במימון העובד בהתאם להסדרים הקבועים באותן המסגרות.
• ישנן בארץ מספר עמותות וקרנות אשר פועלות בצורה פרטית. הן מסייעות במימון שכר העובד לאותם הקשישים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך- חסרי יכולת כלכלית, תוך שהן מתייחסות כמובן לארצות המוצא ולמקומות הדיור בארץ.

משכורתו של העובד הזר הסיעודי

המשכורת של העובד הזר מושפעת הן מחוקים כלליים של מדינת ישראל והן מחוקים מסויימים החלים על העובדים הזרים לסיעוד. נכון להיום, מקבל העובד הזר את סכום שכר המינימום הקבוע בחוק המדינה שהוא 3,850 שקלים פחות ההוצאות שהוא יוצר בגין עצמו, כלומר הוצאות הדיור בבית הקשיש, אש"ל, ארנונה וכדומה, ושכרו מופחת בממוצע ל- 3,300 שקלים נטו. והיה והעובד הזר מועסק ביום השביעי, במקום לעבוד שישה ימים בשבוע, באותו יום שכרו יהיה 231 שקלים מינימום.
העובד הזר זכאי לאותם התנאים הסוציאליים שלהם זכאי כל תושב במדינה, כגון ימי חג, חופשה שנתית ודמי הבראה, כאשר הם מחושבים לפי המשכורת ההתחלתית לפני ההפחתה, כלומר לפי 3,850 שקלים. והיה והעובד מפוטר על ידי המעסיק, הוא זכאי לפיצויים אותם ישלם המעסיק. במידה והוא מתפטר על דעת עצמו, לא יהיה זכאי לפיצויים.

הדרך להגיע לעובדים הזרים הסיעודיים

בשנים האחרונות, עקב ריבוי המקרים בהם אנשים נזקקים למטפלים סיעודיים בביתם, קמו ועלו חברות סיעוד רבות בארץ. חברות אלה דואגות לספק לחולים שירותים סיעודיים שונים, שירותי עזר ועובדים זרים, והכול במסגרת חוק הסיעוד. לאחר שהחולה מקבל את האישור לגמלת הסיעוד מטעם הביטוח הלאומי, הוא יוכל לגשת לאותן חברות סיעוד.

חברות אלו חייבות לפעול תחת אישור התמ"ת ועליהן לעמוד בכל כללי האיכות והפיקוח אשר נקבעו כאשר הן קיבלו רישיון לעבוד. אותן החברות חייבות להיות תחת פיקוח של עובדת סוציאלית מוסמכת לנושא סיעוד, להדריך את העובדים הזרים קודם כניסתם לעבודה אצל הקשיש ובמידה ונמצא חוסר התאמה בין העובד לבין מעסיקו (הקשיש), עליהן להחליפו ולמצוא פתרון מהיר על ידי מתן עובד אחר.

חברות הסיעוד מלוות את הקשיש ואת משפחתו מרגע תהליך הבקשה להיתר ודואגות למציאת עובד זר מתוך מאגר העובדים הקיים, תוך דאגה להתאמה מירבית בין צורכי הקשיש לבין יכולותיו של המטפל הזר. חברות הסיעוד דואגות להביא ארצה עובדים שהוכשרו לטיפול סיעודי עוד בארץ מוצאם, על ידי הלשכות שמייצאות אותם למדינות חוץ.

חברות הסיעוד דואגות לטיפול מהיר ולמציאת פתרון אופטימלי. עליהן להכיר את הקשיש ואת משפחתו וכך ללמוד את צרכיהם. לאחר ההשמה של המטפל הזר בבית הקשיש, חברת הסיעוד המטפלת תדאג לשמירה על קשר רציף ולפתרון משברים, במידה ויהיו.